אני רוצה לכתוב ואני לא יודעת מה,
תמיד אומרים שצריך להתחיל במשהו ואז זה פשוט זורם
אז אני זורמת , יש לי הרבה מה לכתוב ואין לי מושג מה אני רוצה להגיד,
אני יודעות שזה נשמע לא הגיוני אבל מה לעשות אני לא אוהבת היגיון
אני אוהבת שהדברים מסובכים ושיש חוסר שקט .
כי מחוסר השקט אשפר לעשות יצירת אומנות.
אני יודעת שרציתי לכתוב על מחאת הדיור ומצוקת הנכים , אבל לאור יום
מלא טרור כמו שהיה לנו היום אני לא יודעת מה נכנס לאן .
אני יושבת לי פה בשנטי שלי בזמן שאחי נמצא שם בטח מחפש את המחבלים
בלי אוכל , בלי שינה ואני יכולה להגיד שזאת הפעם הראשונה שאני מפחדת ,
ואני לא טיפוס שמפחד..אבל אני מפחדת על אחי , אחי הקטן .
רציתי לכתוב על האהבה , איפה היא היום?
